שר’ רוטשילד 70, תל אביב מס' רב- קווי : 03-5604938
תחומי התמחות
צרו עמנו קשר
checked

  • פסקי דין ומאמרים

פסקי דין ממשרדנו

בית הדין קבע כי על הועה הרפואית לעררים להתייחס באופן עניני ומנמוק לטענת המערער לפיה גם אם לא קיימת לו מגבלת תנועה יש לקבוע לו נכות בגין השפעה על כושר הפעולה ובהתאם לשקול האם יש להעניק למערער נכות לפי סעיף ליקוי 35 לתקנות.

בית הדין האזורי קבע כי ".. קביעת הועדה לענין קיומם של ממצאים שונים, מתייחסת לכאורה לממצאים השונים שמצאה לענין ההגבלה בתנועה. ואולם הועדה אינה מתייחסת לסעיף הליקוי שהעניק ד"ר ולן למערערת בחות דעתו אשר ענינו פגיעה בכושר הפעולה הכללי. הועדה לא מסבירה, כאמור לעיל, מדוע אין להעניק למערער נכות לפי סעיף ליקוי 35(1)(ב) בגין פגיעה בכושר הפעולה הכללי שזהו סעיף הליקוי שהעניק ד"ר ולן למערערת (חרף ממצאי בדיקתו בדבר הגבלה בטווחי התנועה). לאור האמור לעין, ענינו של המערער יוחזר לועדה להרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתתיחס באופן עניני ומנמוק לטענת המערערת שלפיה גם אם לא קיימת לו מגבלת תנועה יש לקבוע לו נכות בגין השפעה על כושר הפעולה ובהתאם תשקול האם יש להעניק למערער נכות לפי סעיף ליקוי 35 לתקנות. בהתאם, הועדה תתיחס באופן עניני ומנומק לקביעת ד"ר ולן שליפה יש להעניק למערער נכות תפי סעיף ליקוי 35(1)(ב) שעיננו פגיעה בכושר הפעולה הכללי..".

תביעתו של רופא שינים העובד עם מכשירי הגדלה ותאורה המונחים על ראשו, להכרה בפגיעה בצוארו כתאונת עבודה- הוכרה!

רופא שיניים העוסק בטיפולי שינים אסתטיים משקמים שעובד באופן קבוע עם מכשירי הגדלה ותאורה המונחים על ראשו במהלך הטיפול החל סובל מכאבי צואר קשים. הוא פנה לביטוח הלאומי להכיר בעבודתו כתאונת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה בטענה כי התנועות החוזרות ונשנות של צוארו במהלך הטיפול כשעליו מונחים המכשירים הכבדים הללו הוא שגרם לנזק בצוארו. תביעתו נדחתה. משרדנו הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה וזכה.

עובדת סיעודית נפגעה חלתה במחלת הדה קרווין בידיה ונאלצה להפסיק לעבוד, הועדה הרפואית קבעה שלא מגיע לה כל פיצוי כי מרגע שהפסיקה לעבוד המחלה ממילא כבר לא פעילה.

מחלת הדה-קרווין הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כמחלת מקצוע ביחס למערערת, אשר עבדה כעובדת סיעודית שבמסגרת עבודתה נדרשה להרים מטופלים ולתמוך בהם בידיה. עקב המחלה, הכאבים והמגבלות שסבלה המערערת נאלצה הנ"ל לעזוב את מקום עבודתה. מחלת הדה-קרווין הינה מחלה דלקתית הנגרמת עקב פעולות המתבצעות בידיים, ואשר בהתפרצותה מונעת המשך ביצוע הפעולות הללו עקב כאבים. המוסד לביטוח לאומי למרות שהכיר במחלה כנגרמה עקב עבודתה, קבע את נכותה של המערערת על 0%, וזאת בהסתמך על מצבה הקליני בעת בדיקתה בלבד, ומכיוון שבשעת בדיקתה ע"י הועדה הרפואית לא נמצאו ממצאים קליניים לדלקת. הועדה הרפואית טענה כי מצבה העכשווי אינו מזכה באחוזי נכות ע"פ קובץ תקנות הביטוח הלאומי. זאת, חרף העובדה שאין עוררין שהמחלה עודנה מקננת במערערת וכי ממצאים קליניים ישובו באם תשוב המערערת לעבודתה.

בערעור משרדנו לבית הדין האזורי, התקבלה טענתנו כי אין להתעלם ממחלתה של התובעת, אשר הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי, וכי מצבה הקליני העכשווי אינו חזות הכל.

בית הדין הארצי קבע ועדה רפואית אינה יכולה לקבוע שחלק מהנכות בברך קשורה למחלה ניוונית עקב גיל וסכרת ולא בשל העבודה, אם אין לה תיעוד רפואי ברור הנמצא בפניה.

עובד תחזוקה נפגע בברכיו וברכו הוכרה כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה. הועדות הרפואיות החליטו שמגיע לו פיצוי רק עבור חלק מהנכות כי חלק מהנכות בברך נובעת ממצב בריאותי שלא קשור לתאונה. משרדנו הגיש ערעור לבית הדין והועדה הרפואית נתבקשה להראות על פי מה היא קבעה זאת

בית הדין קבע כי התקף לב שנגרם לרתך בעקבות מאמץ בעבודה יוכר כתאונת עבודה למרות שהעבודה בה עסק כשלקה בהתקף הלב לא היתה חריגה, אבל מצבו הפיזי באותו היום היה חריג.

עובד שלקה בהתקף לב במהלך עבודתו יוכר כנפגע בעבודה רק אם הוכיח כי התקף הלב התרחש בעקבות ארוע חריג בעבודתו, התרגזות או עבודה קשה במיוחד. אך מה קורה כשהעבודה רגילה אבל המצב של העובד הוא לא מצב רגיל? רתך שרגיל לעבוד בשתי ידיו נאלץ לבצע את העבודה הרגילה ביד אחת בלבד כי סבל מכאבים בידו השניה, עקב המאמץ לקה בהתקף לב. הביטוח הלאומי סירב להכיר בתביעתו. משרדנו לא ויתר ופנה לבית הדין האזורי בתביעה.

המוסד לביטוח לאומי דרש לזמן את הנפגע לועדה רפואית כדי לבדוק מחדש את נכותו אבל סירב לאפשר לראות את המסמכים שעל פיהם חשב שיש שינוי בנכותו

סוף סוף סיימת את דרך הייסורים של הועדות הרפואיות, נקבעה לך נכות קבועה, אתה מקבל גמלה חודשית ובטוח שבזה תמו צרותיך? טעות! למוסד לביטוח לאומי יש סמכות להזמין אותך אחרי זמן מסוים בכל עת שירצה לבדיקה מחדש בפני הועדות הרפואיות היכולות לבטל את הנכות שנקבעה לך ולהוריד את קצבתך בהתאם. אכן סמכות רחבה מאוד, ולכן נקבעו לה סייגים. המוסד לביטוח לאומי רשאי לעשות כן רק אם הרופא המוסמך מטעמו מצא כי יש סיבה להניח שיש שינוי/ שיפור במצב הרפואי. אבל מה קורה כשהמוסד לביטוח לאומי מסרב לאפשר לנפגע לראות על סמך אילו מסמכים הוא הגיע לאותה מסקנה בטענה כי לפי חוק חופש המידע רשות מנהלית אינה חייבת למסור מידע הנוגע להתייעצויות פנימיות?! משרדנו לא ויתר ופנה לבית הדין בענין.