שר’ רוטשילד 70, תל אביב מס' רב- קווי : 03-5604938
תחומי התמחות
צרו עמנו קשר
checked

  • פסקי דין ומאמרים

פסקי דין ממשרדנו

נוסע קילל ואיים על חיי נהג אוטובוס, הנהג לקה בהתקף לב. הביטוח הלאומי וגם בית הדין סירבו להכיר בכך כתאונת עבודה . משרדנו ערער לבית הדין הארצי על קביעה זו וזכה.

נוסע גידף ואיים על חיי נהג אוטובוס בגלל שהוא איחר להגיע וסירב לתת לו עודף משטר גדול- הנהג לקה בהתקף לב. המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בכך כתאונת עבודה מאחר ולא היה מוכן להכיר בכך שאירוע שבמהלכו נוסע מקלל ומאיים על חיי נהג אוטובוס צריך להחשב כארוע חריג. גם בית הדין האזורי סרב להכיר בסוג ארוע כזה כארוע חריג וקבע שמי שרגיל לשרת ציבור נוסעים במשך עשרות שנים אמור להיות רגיל גם לאיומים וגידופים. משרדנו סירב להשלים עם קביעה זו וערער לבית הדין הארצי שם דן בית הדין הארצי בשאלה האם איום על חיי נהג גם אם הוא רגיל לשרת את הציבור משך שנים רבות- ראוי שיחשב כאירוע שאינו חריג.

בית הדין קבע כי יש להפעיל את תקנה 15 במקרה של רואה חשבון בתפקיד ניהולי בכיר שלקה בהתקף לב ולא יכול לשוב לעבודתו בגלל שהיא כרוכה במתחים, למרות שמבחינה פיזית הוא מסוגל לעבוד בה.

מבוטח שעבד כרואה חשבון בתפקידים ניהוליים בכירים והיה אחראי על מאות עובדים. בעקבות ריב סוער בעבודה הוא לקה בהתקף לב. הועדה הרפואית קבעה שיש להפעיל את תקנה 15 באופן חלקי בלבד כך שנכותו הסופית היא בגובה של 36% נכות במקום 45%! הועדה הסבירה כי תיפקודו נפגע חלקית בלבד והוא יכול "להמשיך בתפקיד ניהולי פרט לפעולות פיזיות קשות שהן נדירות בתפקידו..". בית הדין הארצי קיבל את טענת משרדנו כי הועדה לא בחנה את אבדן המקצוע מהזוית הנכונה.

רשלנות סוכן ביטוח אשר לא הזהיר מבוטח באשר למועד התיישנות תביעתו.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור שהגיש משרדנו והפך את החלטת בית המשפט השלום וקבע כי סוכן ביטוח התרשל כאשר לא הזהיר את המבוטח בכל הנוגע לאפשרות התיישנות של תביעתו. בית המשפט קבע כי ההבחנה בין התיישנות רגילה לבין ההתיישנות המיוחדת בביטוח היא ידיעה בסיסית המצופה מסוכן הביטוח להיות בקיא בה. מחובתו של סוכן הביטוח להסב תשומת ליבו של המבוטח באופן מפורש לתקופת ההתיישנות המיוחדת בביטוח 3 שנים במיוחד בנסיבות בהן עלולה לחלוף תקופת התיישנות.

ערעור המוסד לביטוח לאומי כנגד הפעלת תקנה 15- נדחה!

מבוטח נפגע בקרסולו במהלך עבודתו כאשר פלטת שיש כבדה נפלה על רגלו. התאונה הוכרה כתאונת עבודה. ועדה רפואית קבעה נכותו בשל התאונה בשיעור 37%. ועדת רשות הורתה על הפעלת תקנה 15 במלואה. המוסד לביטוח לאומי ערער על החלטת הועדה להפעיל תקנה 15 במלואה. לטענת המוסד, החלטת הועדה להגדיל את נכותו הצמיתה אינה סבירה, לאור העובדה שהוא חזר לעבודה ומשתכר והירידה בהכנסותיו אינה מלאה אלא בשיעור 30%. לטענת המוסד, שונה מצבו של הנפגע ממצבו של מבוטח שלא חזר בכלל לעבודתו , ואף לכל עבודה אחרת, ולו ירידה בהכנסות בשיעור 35% ויותר- במקרה זה נכון יהיה וצודק להפעיל את תקנה 15 במלואה, אך אין זה כך בעניינו של הנפגע. בית הדין קיבל את טענתנו כי יש לדחות את ערעור המל"ל ולהשאיר את הנכות כפי שנקבעה וכי צדקה הועדה ששקלה את חומרת הפגיעה, נוכח המקצוע והעבודה שנאלץ לעזוב את עסוקו ולספוג ירידה חדה מאוד בהכנסותיו.

נהג אוטובוס הוכר כסובל מפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה

נהג אוטובוס בן 50 עבד במשך עשרים שנה, שישה ימים בשבוע, 12 שעות מדי יום, כנהג על אוטובוסים מיושנים. וכל העת ישב על כסא ברזל קשה עם משענת קש, בו לא הותקן בולם זעזועים. לאורך קווי הנסיעה בהם עבד כל השנים היו פסי האטה, מהמורות ושקעים רבים. בסופו של דבר החל לסבול מכאבי גב קשים שגרמו לו להגבלות תנועה. בדיקות שעשה העלו כי הוא סובל מההיצרות תעלת השדרה ומבלטי דיסק. הוא פנה לביטוח לאומי להכיר בפגיעה בגבו כתאונת עבודה - אולם תביעתו נדחתה. משרדנו הגיש תביעה לבית הדין שם טענו כי הזעזועים הקטנים אשר חש במהלך עבודתו שוב ושוב באותו המקום ובאותה הצורה כנהג- הלכו והתגבשו עם השנים לכדי הנזק ממנו הוא סובל בגבו- דהיינו, שהוא סובל מפגיעת מיקרוטראומה בגבו. בית הדין מינה יועץ רפואי אשר קבע כי אין קשר סיבתי בין עבודתו לבין הנכות בגבו ולכן נדחתה התביעה. אנו הגשנו ערעור לבית הדין הארצי , הצבענו על הפגמים שנפלו בחות הדעת של המומחה וביקשנו שימונה מומחה רפואי נוסף. בית הדין קיבל את טענתנו מינה מומחה רפואי אחר אשר המליץ על הכרה בתביעה. הנהג זכה בתביעה וזכה לקבל פיצוי כספי בהתאם.

גילו של הנפגע הינו שיקול נפרד ועצמאי להפעלת תקנה 15 בלי קשר לשאלה אם איבד את מקצועו!

טכנאי רנטגן בן 65, לקה באוטם שריר הלב ונאלץ לפרוש לגמלאות מוקדם בשל מצבו הרפואי. משרדנו ליווה אותו בהליך החמרת מצב במוסד לביטוחי לאומי, וסייענ להביא להעלאת נכותו מ25% ל67%! ואולם, הועדה הרפואית דחתה טענותינו בדבר הפעלת תקנה 15 בהתעלמה מחלופת הגיל עליה מדברת התקנה. ואשר עשויה היתה להוסיף לו אחוזי נכות נוספים. בית הדין קיבל את טענתנו קבע כי הועדה טעתה טעות משפטית וקבע כי על הועדה לדון בהפעלת תקנה 15 בנפרד מאבדן המקצוע או מהירידה בהכנסות במיוחד כאשר הנכה הוא בגיל מבוגר, שאז נקבע כי יש להתחשב בקשיי הגיל המיוחדים לעניין הסבה מקצועית והשגת עבודה חילופית.
     
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. לעמוד הבא