שר’ רוטשילד 70, תל אביב מס' רב- קווי : 03-5604938
תחומי התמחות
צרו עמנו קשר
checked

  • פסקי דין ומאמרים

פסקי דין ממשרדנו

שבץ מוחי שאירע במהלך עבודתו של נהג מונית- הוכר כתאונת עבודה!

מבוטח לקה בשבץ מוחי תוך כדי ועקב עבודתו כנהג מונית. אנו הגשנו תביעה לבית הדין לעבודה להכרה בשבץ המוחי כתאונת עבודה. בית הדין מינה מומחה רפואי אשר קבע כי הגם שהאירוע בעבודה החיש את השבץ המוחי, לא היה בו כשלעצמו לגרום נזק אצל אדם בריא, אלא הארוע בעבודה היה ה"קש ששבר את גב הגמל", אולם ציין כי לא ניתן שלא לקבל את הקשר בין האירוע בעבודה לבין השבץ, ולו במידה פחותה.
אנו, במשרד עוה"ד משה גלעד, עמדנו על הקשר הסיבתי החזק בין המאורע החריג בעבודה לבין השבץ המוחי

החלטת מומחה רפואי מטעם בית הדין לעבודה אשר חורגת מההשקפה המקובלת תביא להחלפת המומחה

מבוטח לקה בארוע מוחי עקב מאורע בעבודתו, והגיש תביעה להכרה בנכותו במוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. בית הדין מינה מומחה רפואי ידוע ובעל שם בתחום הנוירולוגיה לבחינת מצבו הרפואי קביעת הקשר הסיבתי בינו לבין התאונה.
המומחה הרפואי קבע כי אין קשר סיבתי בין הארוע המוחי בו לקה לבין המאורע בעבודתו.
אנו קיימנו חיפוש מעמיק בפסקי דין וחוות דעת שהעניק המומחה הידוע בעבר בעניינים אחרים ונוכחנו, כי בחוות דעת בעניין אחר, ציין המומחה כי מבחינת השקפתו המקצועית הכללית- לא יכול להתקיים קשר סיבתי בין האירוע החריג ועליית לחץ דם לבין אירוע מוחי.
משנוכחנו כי זו עמדתו של המומחה, פנינו לבית הדין לעבודה וביקשנו להורות על פסילת המומחה ומינוי מומחה רפואי תחתיו, בטענה כי המומחה הידוע הנ"ל אינו נוקט בעמדה המשפטית המקובלת, ולפיכך קביעתו- שאינה מן המקובל- מקפחת את הלקוח שלנו.

התקבעות והתחפרות של ועדה רפואית בעמדותיה תביא להחלפת הרכב חברי הועדה

מבוטח בן 65, קופח ע"י הועדה הרפואית אשר פסקה לו נכות נמוכה מזו לה טענו, המגיעה לו בדין.
אנו הגשנו ערעור על החלטת הועדה, אולם ועדה רפואית לעררים סירבה לשנות את ההחלטה. בעקבות כך ערערנו לבית הדין האזורי לעבודה, אשר הורה לועדת הערערים לשנות החלטתה ולדון מחדש בעניין. הועדה לעררים נמנעה שנית מלפעול בהתאם להנחיות בית הדין, ואנו בעיקשות וללא לאות, ערערנו שוב, ושוב ושוב, כאשר בכל פעם פועלת הועדה בניגוד להנחיות בית הדין וחורגת מסמכותה שבדין.
ללא ליאות, ניהלנו מאבק עיקש אל מול המוסד לביטוח לאומי, ולבסוף , מאבקנו העיקש נשא פרי, כאשר ניאות בית הדין להחליף את הרכב הועדה להרכב חדש וקבע, כי הפרוטוקולים של הועדה עליה ערערנו לא יעמדו בפני ההרכב החדש.

פגיעה בכושר העבודה של הנפגע מקנה נכות בפני עצמה

מבוטח שעבד שנים כנהג אוטובוס, לקה בהפרעת קצב לבבית בעקבות ארוע בעבודתו אשר הוכר ע" יהמוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.
עקב מצבו הרפואי, רישיונו לעבוד כנהג אוטובוס נפסל ע"י משרד התחבורה.
ועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי קבעה לו נכות בשיעור 20% בשל הפרעת הקצב. המוסד לביטוח לאומי עצמו ערער על קביעת הועדה. בועדת העררים נקבע כי לא נותרה לניסן כל נכות מאחר שכיום תפקוד הלב שלו תקין לחלוטין.
אנו ערערנו על החלטת הועדה, כאשר טענו בתוקף כי קביעת הנכות חייבת לקחת בחשבון את חזרתה של התופעה, ולכלול בחובה את פסילת מקצועו של הנפגע. אולם המוסד לביטוח לאומי טען כי נכות נקבעת ע"י מצב קיים ולא בשל מצב עתידי היפוטתי שאולי יתרחש ואולי לא, וכי אובדן המקצוע אינו רכיב בקביעת הנכות.
בית הדין האזורי לעבודה אימץ את טענותינו ופסק, כי "נכה עבודה הינו מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כושרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו מסוגל לעשותה".

רדף אחרי רכב שהתדרדר ונפגע- הוכר כנפגע תאונת דרכים!

בשעה שנהג המבוטח ברכבו, החל לחוש ברע. הוא עצר את רכבו בשולי הדרך, יצא מן הרכב ונעמד בסמוך אליו, על מנת לשאוף אוויר צח ולהשיב את רוחו. לאחר זמן קצר הבחין שהרכב מתדרדר. התובע חשש שהרכב המתדרדר יפגע ברכבים אחרים ועל כן רדף אחרי הרכב במטרה להשיגו, אולם רגליו הסתבכו האחת באחרת, והוא נפל ונפצע. הרכב המתדרדר, המשיך בנסיעה "עצמאית" עד שפגע ברכב אחר, ונעצר.
משרדינו ייצג את הנפגע בתביעה נגד חב' הביטוח שביטחה את הרכב בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים בגין נזק הגוף שנגרם לתובע.
חברת הביטוח טענה שיש לדחות את התביעה מאחר ובנסיבות בעניין, המקרה אינו עולה כדי "תאונת דרכים" כהגדרה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וזאת מכיוון שבזמן הפגיעה הגופנית, לא נעשה כל "שימוש למטרות תחבורה" ברכב, כפי שמחייב החוק, כאשר בכלל לא היה מגע ישיר בין טוביה לבין הרכב כאשר נפגע.
אנו עמדנו על הטענה, שטוביה נפגע מהדרדרות הרכב או בעת שניסה להיכנס אליו- שתי פעולות המוכרות כ"שימוש" ברכב בהתאם להגדרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
בית המשפט (שלום ת"א, הש' ירון בשן) אימץ את עמדתנו וקבע כי מדובר בתאונת דרכים שבה נעשה "שימוש ברכב" על אף שבעת הפגיעה לא הייתה כל נגיעה בין הנפגע לבין הרכב

התקף לב הוכר כתאונת עבודה !

עובד בית חולים, בן 53, לקה באוטם שריר הלב ("התקף לב")במהלך עבודתו. התקף הלב תקף אותו ביום שלפני השקת פרויקט חשוב בעבודתו, עליו עמל זמן רב.
על מנת להכיר בהתקף לב כתאונת עבודה, יש להוכיח כי אירע אירוע חריג בסמוך למועד ההתקף.
בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו להכרה בהתקף הלב כתאונת העבודה, בטענה כי אמנם התובע היה מצוי בלחץ מתמשך בכל השבוע שקדם לתאונה, אולם היום בו אירעה התאונה היה יום עבודה שגרתי ורגיל ללא כל לחץ חריג שעלול היה להוות סיבה להתקף הלב.
אנו ערערנו לבית הדין הארצי על החלטת בית הדין האזורי והתעקשנו, כי ביום שלפני התקף הלב היה הלקוח שלנו מצוי בלחץ חריג ולא שגרתי, מאחר ונדרש למחרת להציג את הפרויקט עליו עמל זמן רב והיה נתון לביקורת חריפה מצד הממונים עליו, ללחץ זמן, ולעבודה קשה.
מאבקנו המשפטי השתלם!
     
  1. לעמוד הקודם
  2.