שר’ רוטשילד 70, תל אביב מס' רב- קווי : 03-5604938
צרו עמנו קשר
checked

גישור והסכמי גירושין

משרדנו מתמחה בגישור משפחתי אשר מטרתו לסייע לצדדים להביא לסיום הסכסוך ללא מאבק משפטי, מחוץ לכתלי בית המשפט, במהירות ובדרכי נעם. ההליך מנוהל ע"י מגשרות מוסמכות שהינן גם עורכות דין מנוסות וותיקות, בראשות עורכת הדין ענת גלעד – כרמל המתמחה בגישור במשפחה ואשר סיימה את מסלול הלימודים בן 3 שנים בהדרכת קבוצות הורים של מכון אדלר.

כב' השופט שנלר בפסק דין מיום 27.8.15 הבהיר כי בעוד עד גיל 15 מחוייב האב במזונות עבור הצרכים ההכרחיים, הרי מגיל 18 ועד גיל 18 החיוב הוא מכח דיני הצדקה גם לצרכים ההכרחיים וגם לאלו שמעבר להם והחיוב הוא חיוב שווה לאב ולאם.
כאשר מדובר במשמרת משותפת כשאין שוני בזמני הטיפול בילדים, השאלה שיש לדון היא היכולת הכלכלית של כל אחד מההורים ומהו היחס בין ההכנסות הפנויות של כל אחד מהם.
אם לא קיים פער כלכלי משמעותי בין ההורים אין סיבה שלא לקבוע כי כל אחד מהם ישא באופן שווה בכל צרכי הילדים ואין מקום לחייב אחד מהם לשאת במדור או הוצאות המדור.



החובה לשאת במלוא מזונות הקטינים (ההכרחיים, לא מדין צדקה) עדיין חלה, עפ"י המצב המשפטי והחקיקתי דהיום, על האב ולא על האם. השופטת פאני גילת כהן בפסק הדין שחלקו יובא לעיל מנתחת כיצד החיוב האבסולוטי שמכח הדין האישי יכול לדון בכפיפה אחת עם עקרון השיוויון ועם הרוח המנשבת בפסיקת המזונות בעת האחרונה המכוונת לחלוקה הוגנת, צודקת ואף שוויונית של הנשיאה בהוצאות הילדים הקטינים, כזו המביאה בחשבון את יכולותיהם הכלכליות של ההורים ואת נסיבותיו הפרטיקולריות של כל מקרה לגופו.
בדיון בתביעת מזונות שהגישה האם, טען האב שעל בית המשפט להתחשב בנסיבות הולדת הילדות, תאומות בנות שלוש, אשר נולדו כתוצאה מטיפולי הפוריות שביצעו יחד ההורים מחוץ לקשר הנישואין ומתוך הסכמת האב לתרום מזרעו לתובעת. ולקוט גישה שיויונית וגמישה יותר לעומת תחולת הדין האישי המחייב את האב חיוב אבסולוטי במזונות הקטינים. בית המשפט דן במגמת בתי המשפט לאחרונה השואפת להחיל את עקרון השיון על שני ההורים בפסיקת מזונות הילדים ואת הדרכים השונות העומדות בפניו להתאמת הדין העברי לעקרונות השיויון והצדק ולזמנים המשתנים.
כידוע על פי חוק יחסי ממון דירה שהיתה בבעלות אחד מבני הזוג לפני שנישאו ("נכס חיצוני") לא תכנס לגדר הרכוש אותו יש לחלק בבוא בני הזוג להתגרש. יחד עם זאת בתי המשפט לאורך השנים לא מנעו אפשרות מבן הזוג שלא היה רשום כבעלים להוכיח את זכויותיו באותו נכס (או דירה) וזאת מכח "כוונת השיתוף הספציפי" שבדין הכללי, הדבר יצר עם השנים חוסר וודאות. השופט אלון גביזון מבית המשפט לעניני משפחה בבאר שבע מציע מודל חדש שישמש ככלי לבחון את הדברים.
בבוא בית המשפט להכריע בסוגיה קשה שכזו עקרון טובת הילד הוא זה שעומד קודם כל לנגד עיניו. כחלק מהשיקולים מתחשב בית המשפט בדעת הילדים, איכות הקשר עם כל אחד מההורים, היכולת של ההורה שהמשמורת לא בידו לשמור על קשר עם הילדים למרות שהם לא יגורו באותה ארץ, ונכונות ההורה המשמרון לאפשר קשר כזה. כן בודק בית המשפט את מסוגלות הילדים להיקלט בסביבה אליה מתבקשת ההגירה.