שר’ רוטשילד 70, תל אביב מס' רב- קווי : 03-5604938
צרו עמנו קשר
checked

אם על בית המשפט להתחשב בפסיקת מזונות בעובדה כי הילדות נולדו מחוץ לקשר הנישואין תוך שהוסכם כי לאב לא תהיה כל מחויבות כלכלית עתידית כלפי הילדים?

בדיון בתביעת מזונות שהגישה האם, טען האב שעל בית המשפט להתחשב בנסיבות הולדת הילדות, תאומות בנות שלוש, אשר נולדו כתוצאה מטיפולי הפוריות שביצעו יחד ההורים מחוץ לקשר הנישואין ומתוך הסכמת האב לתרום מזרעו לתובעת. ולקוט גישה שיויונית וגמישה יותר לעומת תחולת הדין האישי המחייב את האב חיוב אבסולוטי במזונות הקטינים. בית המשפט דן במגמת בתי המשפט לאחרונה השואפת להחיל את עקרון השיון על שני ההורים בפסיקת מזונות הילדים ואת הדרכים השונות העומדות בפניו להתאמת הדין העברי לעקרונות השיויון והצדק ולזמנים המשתנים.

לפי הדין העברי אב חב במזונות ילדיו ללא קשר לנסיבות שבהן באו אל העולם. היקף המזונות ההכרחים של קטינים שנולדו מחוץ לקשר הנישואין זהה לאלו בעלי אותם צרכים שנולדו לזוג נשוי. חובת המזונות המוטלת על אב לקטינים מתחת לגיל 6 היא מוחלטת ובקביעתם יש לקחת בחשבון הן את צרכי הילדים והן את גובה הכנסתו, יכולתו הכלכלית וצרכיו האישיים. אם מצא בית המשפט כי האב בפועל אינו ממצה את כושר השתכרותו הוא יקבע את גובה המזונות על פי הפוטנציאל או כנגזרת של היקף ושוי נכסיו. מוחלטות החיוב אין משמעותה הותרת האב חסר כל ויש להשאיר לו "מינימום של קיום אנושי".
זאת ועוד, הפסיקה בשנים האחרונות שואפת להחיל את עקרון השיון על שני ההורים ויש צורך לעשות זאת באופן שאינו עומד בסתירה לדין העברי. ואף בית המשפט העליון קבע כי פסיקת מזונות קטינים תעשה על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות ואין הדבר סותר את הדין האישי.
במקרה הזה בית המשפט קבע כי גם אם הוסכם בין ההורים כי האב לא יחויב בכל חיוב כספי כלפי ילדיו הרי מדובר בהסכם העוסק במזונות קטינים ומשלא אושר על ידי בית המשפט הוא מממילא חסר תוקף. יחד עם זאת כשבית המשפט בא לקבוע את גובה המזונות ומבלי לקפח את זכויות הקטינות, הוא יביא בחשבון את נסיבות הולדת הקטינות תוך מתן משקל לעקרון תום הלב, אינטרס ההסתמכות של האב שבדיני החוזים.
בית המשפט בדק את מצבם הכלכלי של הצדדים ומצא שמצבה של האם טוב מזה של האב ואף פוטנציאל ההשתכרות שלה כיום ובעתיד גבוה משלו (היא צעירה ממנו, משכילה ממנו, במסלול ניהולי עם אופק תעסוקתי בשונה ממנו).
באשר לגובה המזונות אם לא הוכח אחרת יפסקו בתי המשפט לפי שיקול דעתם והערכה של הצרכים הסבירים והראויים. כמובן שכל מקרה יבחן לפי נסיבותיו, אולם באופן כללי מוערכים צרכיו ההכרחיים של קטין שאינם כוללים מדור וחינוך עומדים על סך של 1,300 ₪ לילד אחד (אין להכפיל זאת במספר הילדים). במקרה זה נקבע כי סכום של 2,500 ₪ עבור שתי הבנות מכסה את מלוא צרכיהן ההכרחיים כולל השתתפות האב בהוצאות החזקת המדור.
בית המשפט קבע כי מאחר והאם מתגוררת בבית אימה ולא משלמת שכר דירה בפועל אין לחייב את האב בכלל בהשתתפות בתשלום מדור וזאת גם בשים לב לפערים במצבם הכלכלי ובפוטנציאל ההשתכרות  וליישום עקרונות הצדק, ההגינות, תום הלב ואינטרס ההסתמכות. משיקולים אלו, כמו גם בהסדרי הראיה שנקבעו, קבע בית המשפט כי השתתפות האב בצרכים שהם מעבר לצרכים ההכרחיים (כמו צהרון וחוגים) תהיה בשיעור של פחות ממחצית.
לפסק הדין: תמש (ק"ג) 40995-11-12 פלונית נגד אלמונית ניתן ביום 3.8.15 מפי כב' השופטת פאני גילת כהן.