שר’ רוטשילד 70, תל אביב מס' רב- קווי : 03-5604938
צרו עמנו קשר
checked

מיקרוטראומה

מיקרוטראומה
תאונת עבודה במובנה הקלאסי משמעותה אירוע פתאומי וחד פעמי הנראה לעין. הסיבה לתאונה היא
בלתי צפויה ומתרחשת בזמן ובמקום מסוים. אבל קיימות פגיעות רבות בעבודה שלא מדובר היה
באירוע פתאומי או בלתי צפוי או שקיים קושי לזהות קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה לבין העבודה.
אבל לפי חוש הצדק ו"האינטואיציה המשפטית" נכון להכלילם בין נפגעי תאונה. לכן בית הדין לעבודה
נטה לפרש את המונח "תאונה" בצורה מרחיבה כדי להתאימו למציאות המגוונת של פגיעות בעבודה.


בית הדין קבע כי שורה של פגיעות זעירות הקורות לאורך זמן, שכל אחת כשלעצמה היא מעין "תאונה"
זעירה, שאינן ניתנות למיקום בנקודה מסוימת על ציר הזמן והמקום, הן כמו טיפות מים החוצבות בסלע
ומצטברות לפגיעה שממנה סובל העובד. זוהי המיקרוטראומה (בג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי
נגד בית הדין הארצי לעבודה, פד"י נג(2) 529).

 

במקרים אלו מומלץ ורצוי להיוועץ עם עורך דין מנוסה ובקיא בתחום החוק והפסיקה.

 

בדרך כלל בשלב זה בית הדין כבר לא יאפשר לו זאת. בית הדין הארצי דחה את בקשת הביטוח הלאומי לבצע השלמות עובדתיות לאחר מינוי המומחה הרפואי. בית הדין הסתמך על ההלכה הפסוקה לפיה כאשר קיימת תשתית עובדתית לחשיפה לחומרים מזיקים, ורק היקף החשיפה אינו ברור לחלוטין, קיימת אפשרות למינוי מומחה על סמך הנתונים העובדתיים הקיימים. ומכאן קבע כי לאחר שנשמעו ראיות ביחס למאפייני עבודתו של המבוטח, ולאחר שהסתיים שלב ההוכחות ניתנה הסכמת המוסד לביטוח לאומי למינוי מומחה רפואי, וזאת על סמך עובדות שיקבע ביה"ד לאור מכלול החומר שהובא בפניו והעדויות. בהסכמה זו הביע המערער את עמדתו כי הובאה תשתית עובדתית מספקת בעילת המיקרוטראומה, וכי אין צורך בהשלמה עובדתית כלשהי טרם העברת עניינו של המשיב למומחה-יועץ רפואי. כך נפסק בעבל (ארצי) 12074-07-14‏ ‏ המוסד לביטוח לאומי נ' איתן גטיה

המוסד לביטוח לאומי הנחה את עובדיו כי בתביעות למחלות תעסוקתיות, מחלות מקצוע ומיקרוטראומה, ניתן לטפל גם ללא תעודות אי כושר לעבודה או אישור מרופא תעסוקה. בתביעות אלה, ניתן להסתפק במסמכים רפואיים המעידים על קשר בין המחלה ובין תנאי העבודה, בציון האבחנה הרפואית והטיפול הרפואי שניתן בגין הפגיעה. מקרים אלו ידונו עם רופא המוסד ובמידת הצורך עם מומחה רפואי.