שר’ רוטשילד 70, תל אביב מס' רב- קווי : 03-5604938
צרו עמנו קשר
checked

קביעת דרגת הנכות בועדות הרפואיות

קביעת דרגת הנכות נעשית בהתאם לרשימת ליקויים רפואיים כפי שמופיעים בתוספת שבתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז- 1956.
לצד כל ליקוי רפואי מופיע אחוז נכות שיש לקבוע בגינו. במידה והליקוי ממנו אתה סובל אינו מופיע בתקנות, רשאית הועדה הרפואית לקבוע נכות מותאמת.
אם נקבעו על ידי הועדה כמה ליקויים רפואים, דרגת הנכות לא תקבע בדרך של חיבור רגיל של אחוזי הנכות אלא לפי "חישוב נכות משוקללת"

כיצד קובעת הועדה הרפואית את אחוזי הנכות?

קביעת דרגת הנכות נעשית בהתאם לרשימת ליקויים רפואיים כפי שמופיעים בתוספת שבתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז- 1956.
לצד כל ליקוי רפואי מופיע אחוז נכות שיש לקבוע בגינו. במידה והליקוי ממנו אתה סובל אינו מופיע בתקנות, ניתן לדרוש מהועדה הרפואית לקבוע נכות מותאמת (תקנה 14).
אם נקבעו על ידי הועדה כמה ליקויים רפואים, דרגת הנכות לא תקבע בדרך של חיבור רגיל של אחוזי הנכות אלא לפי "חישוב נכות משוקללת.

 

הועדות הרפואיות הן גוף מעין שיפוטי וכפופות לביקורת של בתי הדין לעבודה, הוא גם מפרש את היישום המשפטי הנכון של הליקויים שבספר התקנות. לכן רצוי ומומלץ מאוד לפנות ליעוץ משפטי לעורך דין הבקיא ומנוסה בתחום הביטוח הלאומי, שתחום התמחותו הנה הופעות בועדות רפואיות וייצוג בבתי הדין לעניני עבודה.

לראש העמוד לראש העמוד

האם ניתן להגדיל את אחוזי הנכות אם בגלל הפגיעה איבדתי את מקצועי ונגרמה לי ירידה נכרת בהכנסות?

כן, בתנאים מסוימים ניתן להגדיל את דרגת הנכות במידה והנכות השפיעה על עבודתך- וזאת בהתאם לתנאים הקבועים בתקנה 15 ולפסיקה. בכל מקרה ממולץ ורצוי להתייעץ בנושא זה בעורך דין הבקיא ומנוסה בתחום.

 

מהי תקנה 15:

סעיפי הליקוי הקובעים נכויות לנפגע לקוחים בחשבון את הנכות הרפואית בלבד. אין בהם התיחסות למקצועו ולגילו של הנפגע בעת קביעת הנכות והשפעת הנכות הרפואית על היכולת התפקודית של הנפגע. לשם כך הותקנה תקנה 15 שמטרתה לבחון כיצד הפגימות שנמצאו משפיעות על כושר ההשתכרות של הנפגע.

בית הדין הארצי קבעה: "התקנה באה לאזן בין הקביעה האוביקטיבית של דרגת נכות על פי השיטה הפונקציונלית כשלכל פגיעה אחוז נכות בצידה, לבין הנתונים האישיים של הנפגע (דב"ע (ארצי) 2598/01 המוסד לביטוח לאומי נגד אילנה נאור)". בהתקיים התנאים המצטברים המופיעים בתקנה 15 רשאית הועדה להגדיל את דרגת הנכות.

 

לאחר שנקבעת דרגת הנכות הצמיתה, חייבת הועדה הרפואית לבדוק האם הנכות שנגרמה בעקבות הפגיעה משפיעה על היכולת לחזור לעבודה שעבדת לפני הפגיעה והאם היא גרמה לירידה נכרת בהכנסות לאורך זמן.

בנוסף ולחילופין חייבת הועדה להתייחס לגילך במקרים בהם אין מדובר ב"גיל ניטראלי" (מעל 55). במקרה זה צריכה הועדה לבדוק האם השילוב של גילך המבוגר ונכותך הרפואית מעמידים אותך במצב של "נחיתות כפולה" בתחרות מול מועמדים אחרים בשוק העבודה במקרה בו נאלצת לחפש עבודה. במקרה שנמצא שכך הדבר- מהווה הדבר עילה להפעלת תקנה 15.

 

משמעות הפעלת תקנה 15 הנה בתנאים מסוימים הגדלת אחוזי נכותך והשלכות על זכאותך לתגמולים.

לראש העמוד לראש העמוד

מי קובע אם איבדתי את מקצועי ואם נגרמה לי ירידה בהכנסות?

ההחלטה הסופית אם להפעיל את תקנה 15 או לא הנה של הועדה הרפואית. אולם במקרים מסוימים עליה (תקנה 16א) להתייעץ עם "ועדת רשות" אשר בודקת את הנתונים העובדתיים ואמורה להמליץ לוועדה. 
לראש העמוד לראש העמוד

הועדה קבעה כי יש להפעיל את תקנה 15- מה המשמעות מבחינת אחוזי הנכות?

אם מצאה הועדה הרפואית כי יש מקום להפעיל את תקנה 15, היא רשאית להגדיל את הנכות הרפואית שנקבעה לך עד מחצית נוספת (לדוגמא: נקבעה לך דרגה של  40% נכות רפואית והוחלט על הפעלת תקנה 15, יכולה הועדה להוסיף לנכות שנקבעה עד 20% אחוזי נכות נוספים- שהם מחצית מ 40%- היינו 60% נכות סך הכל).


שים לב- לא ניתן להפעיל את תקנה 15 אם משמעות תוספת האחוזי הנכות הנוספים היא מעבר מהזכות למענק (שניתן למי שנקבעה לו עד 19% נכות) לגמלה חודשית (שנתנת למי שנקבעה לו מעל 20% נכות).

לראש העמוד לראש העמוד

חלה החמרה בנכות שלי, האם הועדה חייבת לשקול שוב את הפעלת תקנה 15?

אם תהיה בעתיד החמרה בנכות הרפואית תהייה הועדה חייבת לדון גם בתקנה 15.

 

שים לב: אם בקביעה המקורית לא הופעלה תקנה 15 כי הגעת לתקרה של 19% נכות רפואית. הרי אם בעקבות ההחמרה קובעת לך הועדה כי נכותך היום היא מעל 20%, היא תהיה חייבת לשוב ולשקול את הפעלת תקנה 15.

לראש העמוד לראש העמוד

אני עצמאי, והועדה הרפואית קבעה כי אין מקום להפעיל את תקנה 15 כי בגלל שלא היתה לי ירידה בהכנסות בהתחשב במקדמות ששילמתי עד לתאונה ולא בשומה הסופית

בפסק דין שניתן לאחרונה נדחה נסיונו של המוסד לביטוח לאומי  לטעון כי למערער עובד עצמאי לא נגרמה ירידה נכרת בהכנסות על ידי כך שטען שיש להשוות בין הכנסתו כיום להכנסתו לפני התאונה שתקבע לפי המקדמות ששילם עד למועד התאונה ("הכנסה חסומה") ולא לפי ההכנסות המופיעות בשומה הסופית. מומלץ להתיעץ עם עורך דין הבקיא בתחום ובחידושי הפסיקה בנושא.
לראש העמוד לראש העמוד

אם הייתי נכה גם לפני התאונה באותו איבר האם עדין אהיה זכאי לקביעת אחוזי נכות?

דרגת נכות נקבעת לפגיעות שנגרמו כתוצאה מהתאונה.
הועדה הרפואית קובעת את דרגת הנכות לפגיעות שנגרמו כתוצאה מהתאונה. אם סוברת הועדה כי חלק מהפגיעות או הליקויים נגרמו עוד לפני התאונה, או נגרמו לאחריה אך אינם קשורים לתאונה- היא רשאית להפחית את דרגת הנכות או לקבוע כי לא קיים קשר סיבתי.
שים לב- על מנת שהועדה תהיה רשאית לבצע הפחתת דרגת נכות בגין מצב קודם לתאונה היא יכולה לעשות זאת רק אם בידיה הוכחות במסמכים רפואיים שקדמו לתאונה כי לו היה נבדק יום לפני התאונה היתה נגרמת לו הנכות שאותה היא רוצה להוריד ממצבו היום (הלכת מרגוליס).

 

מומלץ במקרים מסוג אלו להתייעץ עם עורך דין הבקיא ומנוסה בתחום לראות האם בדין קבעה הועדה הרפואית שיש לתת תגמולים חלקיים בלבד בגלל הנכות שנגרמה לך. פעמים רבות יש מקום להגיש ערר לועדה לעררים או ערעור לבית הדין בשאלה המשפטית שהתעוררה.

לראש העמוד לראש העמוד

איך אוכל לערער על קביעת הועדה הרפואית?

על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון יכולים גם הנפגע והגם המוסד לביטוח לאומי לערער בפני הועדה הרפואית לעררים.
את הערר בצירוף הנימוקים יש להגיש בכתב לא יאוחר מתוך  60 יום מיום קבלת ההועדה על החלטת הועדה הרפואית. בועדה הרפואית לעררים ישבו שלושה רופאים.

מומלץ ורצוי להתיעץ עם עורך דין מנוסה ובקיא בתחום טרם הגשת הערר.

לראש העמוד לראש העמוד

הגשתי ערר, המוסד לביטוח לאומי לא ערער מטעמו, אבל הועדה הרפואית בכל זאת הורידה לי את אחוזי הנכות שנקבעו לי- האם זה חוקי?

הועדה רשאית לאשר את החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון, לשנותה או לבטלה אף אם לא התבקשה לעשות כן (תקנה 30). אולם בתי הדין קבעו כי אם היא מתכננת להוריד נכות שנקבעה מבלי שהוגש ערעור בנושא זה- היא מחויבת להזהיר קודם את המערער ולאפשר לו למחוק את הערר (הלכת שמש).כדאי ומומלץ במקרים כאלו להתייעץ עם עורך דין הבקיא ומנוסה בתחום.
לראש העמוד לראש העמוד

אם הגשתי ערר רק על תקנה 15, האם גם אז הועדה יכולה להוריד לי אחוזי נכות?

אם הערר מוגש רק על נושא תקנה 15 ולא על הנכות הרפואית- הועדה אינה רשאית לשנות מיוזמתה את הקביעות הקשורות לנכות הרפואית.
לראש העמוד לראש העמוד

האם אפשר לערער על קביעת הועדה לעררים?

קביעות הועדה הרפואית לעררים בכל מה שקשור לתחום הרפואי הן סופיות. בשאלות משפטיות  ניתן לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה. את הערעור יש להגיש תוך 60 יום מקבלת ההודעה על ההחלטה הרפואית לעררים. כדאי ורצוי להתיעץ עם עורך דין הבקיא ומנוסה בתחום.
לראש העמוד לראש העמוד

אם חלה החמרה במצבי האם אני יכול לדרוש קביעה מחדש של נכות?

אם חלפה מעל חצי שנה מאז הקביעה האחרונה של הועדה הרפואית שקבעה את הנכות הצמיתה, וחלה החמרה במצבך הרפואי. הנך רשאי להגיש תביעה לדיון מחדש לפי תקנה 36 (החמרת מצב) על מנת שתוזמן להיבדק מחדש בפני ועדה רפואית אשר תקבע האם חלה החמרה במצבך.
לשם כך עליך קודם לפנות לקופת החולים לקבלת תעודה רפואית המאשרת כי נגרמה החמרה כתוצאה מהתאונה.
לראש העמוד לראש העמוד

קיבלתי זימון מביטוח לאומי לועדה רפואית לבדיקה מחדש של נכותי- האם זה חוקי?

גם רופא מוסמך של המוסד לביטוח לאומי יכול לדרוש בדיקה מחודשת של נכה עם דרגת נכות יציבה אם חלפה חצי שנה מאז הקביעה האחרונה (תקנה 37). אך כדי שיוכל לעשות זאת עליו לעמוד בתנאים שקבע בית הדין האזורי והמוסד לביטוח עצמו בהנחיותיו. כדאי ורצוי בכל פניה שכזו להתייעץ עם עורך דין הבקיא ומנוסה בתחום ומכיר את החוק וחידושי הפסיקה.
 
לראש העמוד לראש העמוד

לא חל שינוי במצבי הרפואי אבל נגרמה לי ירידה נכרת בהכנסות- האם אני יכול לבקש דיון חדש בתקנה 15?

כן, אם חלפה שנה מאז הקביעה האחרונה של הועדה הרפואית שקבעה את הנכות הצמיתה אך טרם חלפו חמש שנים, והנכות הרפואית שנקבעה הנה לפחות 20%- הנך רשאי להגיש בקשה להגדלת דרגת הנכות לפי תקנה 15. כדאי ורצוי להתיעץ עם עורך דין הבקיא ומנוסה בתחום.

 

לראש העמוד לראש העמוד

האם הועדה הרפואית חייבת לאפשר לעורך דיני להיות נוכח בעת בדיקתי בועדה?

כן, בית הדין האזורי קבע כי על הועדה הרפואית חובה לאפשר לעורך דינו של הנפגע להיות נוכח בעת ביצוע הבדיקה במועד הועדה. אלא אם סבורה הועדה כי נוכחות או התנהגות עורך הדין עלולה לפגוע במהלך התקין של הבדיקה. אולם אז עליה לפרט בבירור בפרוטקול את הנימוקים לכך.

 

וכך כותבת כב' השופט הרמל בפסק דינה: "זכותו של מבוטח להיות מלווה באדם  בעת ביצוע בדיקה גופנית, היא זכות בסיסית ומשמעותית שאינה נתונה במחלוקת. זכות זו נגזרת מעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית וכן מעקרונותיו של חוק זכויות החולה, התשנ"ו- 1996. בנוסף, אין חולק על זכותו של מבוטח להיות מיוצג על ידי עורך דין בפני ועדה רפואית לעררים, זכות הנגזרת ממהותה של הועדה כרשות מעין שיפוטית המחויבת לכללי הצדק וההגינות של רשות מסוג זה. כן זכות זו נגזרת מהוראותיו של סעיף 22לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א- 1961. על כן, שילוב מהותן של זכויות אלו, מבסס את זכותו של מבוטח לנוכחות מלווה בוועדה רפואית, לרבות עורך דין, גם בעת הבדיקה הרפואית..".

בל (ת"א) 228-08-14  אדם שושני נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 11.2.16

לראש העמוד לראש העמוד

האם למרות שהועדה לא מצאה הגבלות תנועה, עדין עליה לשקול קביעת דרגת נכות בגין השפעה על כושר הפעולה לפי סעיף ליקוי 35 לתקנות?

בית הדין האזורי קבע כי ".. קביעת הועדה לענין קיומם של ממצאים שונים, מתייחסת לכאורה לממצאים השונים שמצאה לענין ההגבלה בתנועה. ואולם הועדה אינה מתייחסת לסעיף הליקוי שהעניק ד"ר ולן למערערת בחות דעתו אשר ענינו פגיעה בכושר הפעולה הכללי. הועדה לא מסבירה, כאמור לעיל, מדוע אין להעניק למערער נכות לפי סעיף ליקוי 35(1)(ב) בגין פגיעה בכושר הפעולה הכללי שזהו סעיף הליקוי שהעניק ד"ר ולן למערערת (חרף ממצאי בדיקתו בדבר הגבלה בטווחי התנועה). לאור האמור לעין, ענינו של המערער יוחזר לועדה להרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתתיחס באופן עניני ומנמוק לטענת המערערת שלפיה גם אם לא קיימת לו מגבלת תנועה יש לקבוע לו נכות בגין השפעה על כושר הפעולה ובהתאם תשקול האם יש להעניק למערער נכות לפי סעיף ליקוי 35 לתקנות. בהתאם, הועדה תתיחס באופן עניני ומנומק לקביעת ד"ר ולן שליפה יש להעניק למערער נכות תפי סעיף ליקוי 35(1)(ב) שעיננו פגיעה בכושר הפעולה הכללי..".

בל 21411-08-14 ניתן ביום 16.3.15 מאת כב' השופט צבי פרנקל.

לראש העמוד לראש העמוד

הגשתי חות דעת רפואית לועדה, הועדה לא קיבלה את קביעות המומחה ונימקה שהממצאים הרפואיים שונים ממה שקבע, אבל המומחה הרפואי התייחס בחות הדעת לסעיף נכות שונה מזה שאליו התייחסה הועדה, האם זה תקין?

בית הדין האזורי קבע כי ".. קביעת הועדה לענין קיומם של ממצאים שונים, מתייחסת לכאורה לממצאים השונים שמצאה לענין ההגבלה בתנועה. ואולם הועדה אינה מתייחסת לסעיף הליקוי שהעניק ד"ר ולן למערערת בחות דעתו אשר ענינו פגיעה בכושר הפעולה הכללי. הועדה לא מסבירה, כאמור לעיל, מדוע אין להעניק למערער נכות לפי סעיף ליקוי 35(1)(ב) בגין פגיעה בכושר הפעולה הכללי שזהו סעיף הליקוי שהעניק ד"ר ולן למערערת (חרף ממצאי בדיקתו בדבר הגבלה בטווחי התנועה). לאור האמור לעין, ענינו של המערער יוחזר לועדה להרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתתיחס באופן עניני ומנמוק לטענת המערערת שלפיה גם אם לא קיימת לו מגבלת תנועה יש לקבוע לו נכות בגין השפעה על כושר הפעולה ובהתאם תשקול האם יש להעניק למערער נכות לפי סעיף ליקוי 35 לתקנות. בהתאם, הועדה תתיחס באופן עניני ומנומק לקביעת ד"ר ולן שליפה יש להעניק למערער נכות תפי סעיף ליקוי 35(1)(ב) שעיננו פגיעה בכושר הפעולה הכללי..".

בל 21411-08-14 ניתן ביום 16.3.15 מאת כב' השופט צבי פרנקל.

לראש העמוד לראש העמוד

הדיון הוחזר לועדה רפואית לעררים באותו הרכב שתנמק החלטתה, אולם מסיבות אוביקטיביות ההרכב הקודם לא יכל להתכנס ומונה הרכב ועדה חדש. האם על הועדה בהרכב החדש לקיים אחר הרואות פסק הדין או להתחיל את הדיון בער

בית הדין האזורי קבע כי: ".. כאשר פסק הדין שלפיו מוחזר הענין אל הועדה הרפואית לעררים "באותו הרכב" מורה לאותו הרכב של ועדה הוראה כלשהי אשר קשור קשר ישיר להחלטת אותו הרכב של ועדה שהיתה לפני פסק הדין, כגון ההוראה לשקול מחדש את הקביעה הקודמת של אותו הרכב של ועדה. במצב שבו בשל העדר ברירה נעשו חילופין בהרכב של ועדה רפואית לעררים, הרי ששומה על ההרכב החדש של הועדה, לדון בערר מתחילתו. ככל, אין הדיון בכך שינהגו כפי שנהגו בעניני של המערער, כלומר שועדה בהרכב מסוים תערוך את הבדיקה, תיתן החלטה, תקבל הוראות בפסק דין בענין "שיקול מחדש" של אותה החלטה, ואילו ועדה בהרכב אחר- תתימר לקיים את ההוראה וכביכול "לשקול מחדש" את המסקנה הקודמת, של ועדה בהרכב שונה. אם התעורר צורך להחליף את הרכב הועדה הראשונה, היה על המשיב לדאוג לכך שהועדה השניה תתחיל את הדיון בערר מתחילתו, ולא תסמך על הבדיקה שנערכה על ידי הועדה הראשונה".

בל (נצ') 24504-06-12 כהן נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 15.5.13 מאת כב' השופט חים ארמון

לראש העמוד לראש העמוד

הועדה הרפואית דרשה מעקב סמוי אחרי הנפגע והמוסד לביטוח לאומי שלח חוקרת שהפעילה תכסיס שגרם לתובע להתכופף כדי להרים מטבע, האם הועדה יכולה על פי סרט הוידאו להוריד לנפגע נכות?

מתוך פסק הדין של בית הדין הארצי דן בחקירות הסמויות שמבצעים חוקרים מטעם הביטוח הלאומי על פי בקשות הועדות הרפואיות:

 

"ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מוסמכת לדרוש מהמוסד לביטוח לאומי – המערער דנן (להלן – המוסד), לבצע חקירה לאימות נתונים וקביעת עובדות, לשם קבלת החלטה בערעור המונח לפניה. חקירה שכזו מתבצעת על ידי חוקרים מוסמכים מטעם המוסד, לרוב ומטבע הדברים באופן סמוי ותוך נקיטת תחבולות מסוימות. מהם גבולותיה של חקירה שכזו? האם יש תחבולות שניתן לקבוע לגביהן כי אינן חוקתיות ועל כן אין להתיר נקיטתן? מה דינו של "חומר חקירה" שהושג בתחבולה אסורה? ומהם השיקולים שעל הוועדה ליתן דעתה עליהם בבואה ליתן משקל ל"חומר חקירה" שהושג בתחבולה מותרת?"

 

כך תיאר בית הדין הארצי את פרטי המקרה:

"המשיב הגיש בבית הדין האזורי ערעור על החלטת הוועדה. טענותיו התמקדו בצילום הווידאו, בקבילותו ובחוקיותו. לדבריו, החלטת הוועדה נסמכה אך ורק על החקירה הסמויה שבוצעה לו, שבמהלכה נשלחה אליו חוקרת שדובבה אותו וגרמה לו ללכת איתה ברחבי מקום עבודתו. תוך כדי הליכה הפילה החוקרת במתכוון מספר מטבעות כסף על הארץ, וצילמה אותו מרים אותם כשהוא מתכופף. לטענת המשיב, במעשיה גרמה לו החוקרת להתכופף, והוא אכן התכופף על מנת להרשים אותה. לשיטתו, "המציאות מלמדת כי פעמים רבות נכים הסובלים ממגבלות יצאו מגדרם ויבצעו פעילות חריגה כדי למצוא חן בעיני רואיהם". עוד טען המשיב, כי גם בצילום הוא נראה מוגבל, ומכל מקום, אין הצילום מהווה ראייה קבילה, מאחר שהוא צולם מבצע פעילות שאינה רגילה, שביצע אותה רק בשידול החוקרת. לדבריו, על המוסד חלים כללי המשפט הציבורי וכן חובות אמון ונאמנות, ואל לו לשדל את הפונים אליו לבצע פעולות ולתעד אותם מבצעים פעולות שאינן חלק מהפעולות השגרתיות שלהם". "לאור כל אלה ביקש המשיב כי בית הדין האזורי יפסול את צילום הווידאו, יפסול את הוועדה שצפתה בצילום והתרשמה ממנו, וימנה ועדה חדשה, אובייקטיבית, שתבדוק אותו ותקבע את נכותו הצמיתה".

בית הדין הארצי קבע:

 

"33. ..לאחר שצפינו בצילום הווידאו, בחנו את טענות הצדדים ועיינו בכל החומר המצוי בתיק, הגענו לכלל מסקנה כי הפעולות שביצעה החוקרת במסגרת החקירה, לרבות שמיטת המטבעות מהיד במכוון, הן בגדר תחבולה מותרת, וכי תוצרי החקירה "קבילים" בוועדה. אמנם, הפעולות שביצעה החוקרת היו בבחינת הצגת מציאות כוזבת: החוקרת הסתירה את זהותה האמיתית, הציגה עצמה כלקוחה המבקשת שירות כלשהו ברשות הדואר, ושמטה מידה את המטבעות "בטעות" כביכול. ואולם, איננו סבורים כי איזו מהפעולות שביצעה החוקרת העמידה את המשיב במצב שבו לא יכול היה לעמוד כראוי על זכויותיו, או שהיה בהן כדי לפגוע ביכולתו לבחור כיצד לפעול: אם להתכופף להרים את המטבעות, אם לאו, אם לטפס במדרגות אם לאו, וכיוצ"ב.


34. לעניין זה נדגיש כי אף אם נקבל את טענת המשיב שלפיה הפעולה של שמיטת המטבעות מידה של החוקרת היא שגרמה לו להתכופף ולהרים את המטבעות, הרי שאיננו סבורים כי יש בכך פסול כלשהו. לכל פעולה שמבצע אדם – כל אדם, ניתן לייחס באופן רעיוני פעולה קודמת שעשה הוא עצמו או שעשו אחרים, ולא תמיד ניתן לבודד את הפעולה שהיא-היא גרמה לפעולה העוקבת. בענייננו המשיב עצמו טוען כי התכופף על מנת "להרשים" את החוקרת, ואם כך הוא, הרי שלא פעולת שמיטת המטבעות לבדה היא שהולידה את פעולת ההתכופפות של המשיב, כי אם יש לצרף לה לכל הפחות את המוטיבציות הפנימיות של המשיב ואת מבנה אישיותו שהביאו אותו לרצות "להרשים" את החוקרת ועל כן להתכופף ולהרים את המטבעות. בהקשר זה נקבע כי "לעניין העמידה בתנאי הקבילות של 'חופשית ומרצון' נלקחים בחשבון אך ורק גורמים חיצוניים המכרסמים בחופשיות הרצון; כאשר השלכתם של גורמים פנימיים לעניין זה מצומצמת למשקלה של ההודיה בלבד" .
לא מצאנו כי בפעולות החוקרת בכלל, ובשמיטת המטבעות מידה בפרט, היה כדי להביא את המשיב לסבור שהוא נתון במצב המחייב אותו להתכופף, בבחינת נקיטת פעולה העשויה למנוע סכנה כלשהי לו או לאחר, או לצמצמה. כך, גם אין לראות בפעולות החוקרת פעולות שיועדו לשלול מהמשיב את היכולת לבחור בחירה רצונית וחופשית את פעולותיו או למנוע ממנו לעמוד על זכויותיו. בהקשר זה נשוב ונדגיש כי החקירה בוצעה במקום עבודתו של המשיב, במקום נגיש לכלל הציבור, בשעות העבודה, נמשכה דקות ספורות, נעשתה בנֹעם ובנחת, בשפה "נקייה", ללא הפעלת כל אמצעי פסול (לא "חיצוני" ולא "פנימי" ) על המשיב. בהתאם, אנו קובעים כי פעולות החוקרת הן בגדר תחבולה מותרת וכי תוצרי החקירה "קבילים" בוועדה".

 

לענין- "משקל – התייחסות הוועדה לתוצרי החקירה..".
37. בבוא הוועדה להחליט בעניינים המונחים לפתחה, שמהם נגזרות זכויות המבוטחים, עליה לבחון את הראיות שלפניה בקפידה, תוך התייחסות למשקלן – כל אחת בפני עצמה וכולן יחדיו, ותוך התחשבות ב"מגבלותיה" של כל ראיה וראיה.


38. בהקשר של צילום וידאו על הוועדה לבחון עד כמה הצילום אכן משקף את מצבו הרפואי והתפקודי של המבוטח, ובכלל זה להביא בחשבון כי ייתכן שמבוטח פלוני יעשה מאמץ מיוחד ברגע נתון, ולכן ייתכן שהצילום משקף התגברות נקודתית בלבד על המגבלה שהוא טוען לה, ולא את המצב הרגיל. בהקשר זה מבקשים אנו להביא מתוך עניין אליהו את הציטוט הבא: "חלק ניכר מסעיפי הליקוי לפי התקנות הם סעיפי ליקוי תפקודיים, שלא אחת יש קושי לבוחנם במסגרת בדיקה קצרה של הוועדה. לפיכך, מקום שבו מתעורר ספק בנוגע למצבו האמיתי של המבוטח – ספק שניתן להתירו במעקב סמוי, אזי ניתן להידרש לכלי חקירתי זה". בהיקש מדברים אלה, כפי שיש קושי לבחון ליקוי תפקודי במסגרת בדיקה קצרה על ידי חברי הוועדה, כך עשוי להתעורר קושי לבחון עניין זה באמצעות צילום וידאו – או כל ראייה אחרת – המתעד את המבוטח במשך פרק זמן קצר יחסית. ואכן, במסגרת בחינת משקלו של צילום וידאו על ידי הוועדה, ניתנת למבוטח".

 עב"ל 18988-04-14 המוסד לביטוח לאומי נ' ידידה דוד ניתן ביום 26.10.15

לראש העמוד לראש העמוד

מהם הקריטריונים שלפיהם על הועדות לקבוע את דרגת הנכות בגין צלקת?

בפסק הדין שניתן ביום 16.3.16 מבטלת כב' השופטת וולצקי את קביעת הנכות הנמוכה שקבעה הועדה הרפואית מטעם משרד הבטחון וקובעת כי שמונת הקריטריונים שקבעה הועדה ככאלו הקובעים אם דרגת הנכות היא אפס אחוז או עשרה, אינן קיימות בחוק ואף נוגדות את רוח הפרשנות שנתנה ויש לתת לתקנות אלו. כב' השופטת קובעת כי:

13. הוועדה מצאה לציין שהיא רואה את ההבדל בין סעיף קטן (1) לסעיף קטן (2) לאותם סעיפים  75 (א) ו - 75 (ב) כסעיפים שנמצאים בין שני קטבים. האחד, דרגת חומרת קלה והשנייה, דרגת חומרה גבוהה.

14. פרוש זה אין לו שום סימוכין במילות הסעיפים והוא אפילו לא מתיישב עם סעיפי ליקוי אחרים בתוספת. מקום שמחוקק המשנה ביקש לערוך דרגות חומרה של: מזערי, קל, בינוני וגבוה, הוא ידע לעשות כן בצורה מפורשת.

15. בכל הנוגע לצלקות - ראה מחוקק המשנה להפריד בין לכאורה שלושה מצבים:

 האחד, צלקות שאינן מכערות ואינן מכאיבות, עליהן ניתן 1% נכות שיש בו בעצם כדי לסמן את עצם קיומה של הצלקת, הגם שאין בה משום כיעור או הפרעה. השני, צלקות מכערות או מכאיבות עליהן יש לתת 10% נכות. בסעיף זה כלל לא ביטא מחוקק המשנה מהי דרגת הכיעור הנדרשת ודי שהצלקת מכערת. כך גם לא פרט את רמת הגירוד או ההפרעה ומכאן שאם משתכנעת וועדה שצלקת מגרדת ולו במעט, עליה להקנות 10% נכות בהתאם לסעיף ליקוי זה. השלישי, צלקות נרחבות או משמעותיות יותר מבחינת ההשפעה שלהן על תפקודו של הנכה. לאלה מתייחס סעיף קטן (3) שבו שתי אופציות. האחת, הקניית 20% נכות והשנייה, הקניית נכות בהתאם לשיטת התשיעיות מתוך סך כל שטח הצלקות יחסית לשטח הכולל של הגוף. במצב דברים זה על הוועדה לקבוע את הנכות הגבוהה מבין שתי האופציות.

16. לגבי צלקות שהשפעתן על כושר התפקוד של האיבר מביאה להפרעה בתפקוד, מצויה הערה נפרדת שמנחה את הוועדות במצבים אלה לקבוע הן נכות בגין הצלקת עצמה והן נכות בגין ההפרעה שאותה צלקת מביאה לתפקודו של האיבר. משמע, מדובר בקביעה כפולה.

17. מה שעשתה הוועדה נשוא הערעור שבפניי הוא ערבוביה של פרמטרים שזוכים להתייחסות ספציפית בסעיף 75 (א) (3) ובהערה הנוספת וניסתה לקשור אותם ולהכילם על סעיף 75 (א) (2).  גם עמדת הוועדה כי היא כלל אינה בודקת את התייחסותו הנפשית של המערער אינה מתיישבת עם התקנות שקובעות שהנכות שניתנת בגין פגימה גופנית כוללת גם תגובה נפשית (ככל שזו אינה חריגה), אך ברור שיש להביאה בחשבון. גם אם מדובר בנכויות שנקבעות על בסיס נתונים סובייקטיביים לא ניתן להתעלם מהם ולא להתייחס אליהם. כל אלה לא מתיישבים כאמור עם מילות התקנות".

באשר לצלקת של הנפגע קובעת כב' השופטת:

22. תמונה זו של צלקת מבהירה לכל בר דעת שמדובר בצלקת מכערת. משבאנו לקביעה זו יש כאמור לדעתי לערוך את המבחן שבסעיף 20 לפסק דיני ואזי יהיו קביעות הוועדות מתיישבות עם הפרשנות שניתנה לחוקי הנכים לאורך השנים. לכך יש להוסיף את העובדה שמדובר באזור שאינו מוצנע שכן הוא בברכו של המערער.

23. מכל האמור לעיל עולה שהנמקת הוועדה אין לה על מה שתסמוך וקביעתה זו דינה להתבטל ככל שהיא סמכה על אותם פרמטרים".

מענינת קביעת כב' השופטת כי בנסיבות רגילות היא אפילו לא היתה משיבה הדיון לועדה אלא קובעת בעצמה את דרגת הנכות אולם: "..רק מאחר ואני סבורה שחשוב היה שהוועדה הרפואיות יבינו מהי הפרשנות הנכונה שיש לתת לסעיף 75 (א) ו - (ב), איני מורה על תיקון שיעור הנכות אלא משיבה את הדיון לוועדה על מנת שזו תשוב ותתכנס ובהתאם לכללים שהונחו בפנייה בפסק דיני זה, תקבע את שיעור נכותו של המערער בגין הצלקות...".

ע"ו 46848-09-15 ג. י. נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום, מאת כבוד השופטת חדוה וינבאום וולצקי. ניתן ביום 16.3.16


 

לראש העמוד לראש העמוד